בתקופת השירות הצבאי קיים עומס רב על חיילים כתוצאה מפעולות שהגוף אינו רגיל לעשות כגון: מסעות, פעילות גופנית מוגברת, נסיעה בדרכים עקלקלות, צניחות, קפיצות, אירוע ירי, פעולות מבצעיות וכדומה.
על כן בתקופה זו יכולות להיגרם לחייל פציעות ו/או חבלות ו/או פגיעות, הן בגוף והן בנפש, אשר בגינן הינו זכאי לקבל פיצוי ממשרד הביטחון (קצין התגמולים).
כיצד בודקים האם הנזק שנגרם בר פיצוי ממשרד הביטחון ומהו ההליך הנדרש לקבלת הפיצוי המרבי בגין האירוע?
- בודקים האם קיים קשר ישיר בין הפגיעה לשירות הצבאי.
- ממלאים טופס תביעה להכרה לקצין התגמולים במסגרתו מפרטים כיצד אירע האירוע, אילו בעיות רפואיות נגרמו וכן פרטים נוספים אודות השירות הצבאי והפגיעה בגינה מוגשת התביעה.
חשוב להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום. מסמך זה הינו חשוב ביותר כיוון שבאמצעותו מבססים את התביעה וכן את ההכרה בך כנכה צה"ל.
- לאחר מכן, משרד הביטחון שולח זימון לוועדה רפואית במסגרתה יבדקו את התלונות ויקבעו את אחוזי הנכות.
חשוב לגשת לוועדה בליווי עו"ד המתמחה בתחום. בוועדה נדרשים לפרט את המגבלות שנגרמו כתוצאה מהפגיעה וכיצד הן משפיעות על התפקוד היום יומי. לעיתים נדרשים להצגת חוות דעת רפואית בתחום הפגיעה.
- הוועדה הרפואית קובעת את אחוזי הנכות. כאשר ישנה חלוקה ל- 3 קבוצות בשיעור הנכות.
- נכות הנמוכה מ- 10% - אינה מזכה בפיצוי והנפגע ייהנה רק מההכרה בפציעה.
- נכות בין 10% ל-19% - מזכה במענק נכות חד פעמי.
- נכות בשיעור של 20% ומעלה – מזכה בקבלת קצבה חודשית למשך כל החיים.
- קביעת הוועדה אינה סופית וניתן להגיש עליה ערעור.
חשוב להגיש ערעור על וועדה רפואית של משרד הביטחון באמצעות עו"ד המתמחה בתחום. כישלון בערעור יכול לסתום את הגולל על קביעות הוועדה הרפואית.
- כאשר משרד הביטחון הכיר באירוע, הנפגע יכול להגיש תביעה להחמרה וזאת ללא הגבלת זמן.
* המידע הנ"ל הינו כללי בלבד ואינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף לו או המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.
